אני אלהים אדון יוסף והשליטי האומות הם אלהים׃

אני אלהים אדון יוסף והשליטי האומות הם אלהים׃ קשת לא לאלהים שלהם׃ אני מרים את רוח יהוה אלי מרים את יהוה כאנר שלי אל האומה׃

ויגבה יהוה צבאות במשׁפט והאל הקדושׁ נקדשׁ בצדקה׃ ורעו כבשׂים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ הוי משׁכי העון בחבלי השׁוא וכעבות העגלה חטאה׃ האמרים ימהר יחישׁה מעשׂהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדושׁ ישׂראל ונדעה׃ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שׂמים חשׁך לאור ואור לחשׁך שׂמים מר למתוק ומתוק למר׃ הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ הוי גבורים לשׁתות יין ואנשׁי־חיל למסך שׁכר׃ מצדיקי רשׁע עקב שׁחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ לכן כאכל קשׁ לשׁון אשׁ וחשׁשׁ להבה ירפה שׁרשׁם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדושׁ־ישׂראל נאצו׃ על־כן חרה אף־יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל־זאת לא־שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃ ונשׂא־נס לגוים מרחוק ושׁרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ אין־עיף ואין־כושׁל בו לא ינום ולא יישׁן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שׂרוך נעליו׃ אשׁר חציו שׁנונים וכל־קשׁתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשׁבו וגלגליו כסופה׃ שׁאגה לו כלביא ושׁאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ וינהם עליו ביום ההוא כנהמת־ים ונבט לארץ והנה־חשׁך צר ואור חשׁך בעריפיה׃

אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשׁובב לנו׃הרעשׁתה ארץ פצמתה רפה שׁבריה כי־מטה׃הראיתה עמך קשׁה השׁקיתנו יין תרעלה׃נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשׁט סלה׃למען יחלצון ידידיך הושׁיעה ימינך ועננו׃אלהים דבר בקדשׁו אעלזה אחלקה שׁכם ועמק סכות אמדד׃לי גלעד ולי מנשׁה ואפרים מעוז ראשׁי יהודה מחקקי׃מואב סיר רחצי על־אדום אשׁליך נעלי עלי פלשׁת התרעעי׃מי יבלני עיר מצור מי נחני עד־אדום׃הלא־אתה אלהים זנחתנו ולא־תצא אלהים בצבאותינו׃הבה־לנו עזרת מצר ושׁוא תשׁועת אדם׃באלהים נעשׂה־חיל והוא יבוס צרינו׃

לא תשׂא שׁמע שׁוא אל־תשׁת ידך עם־רשׁע להית עד חמס׃ לא־תהיה אחרי־רבים לרעת ולא־תענה על־רב לנטת אחרי רבים להטת׃

וידבר אלהים את כל־הדברים האלה לאמר׃ אנכי יהוה אלהיך אשׁר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ לא יהיה־לך אלהים אחרים על־פני׃ לא תעשׂה־לך פסל וכל־תמונה אשׁר בשׁמים ממעל ואשׁר בארץ מתחת ואשׁר במים מתחת לארץ׃ לא־תשׁתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על־בנים על־שׁלשׁים ועל־רבעים לשׂנאי׃ ועשׂה חסד לאלפים לאהבי ולשׁמרי מצותי׃ לא תשׂא את־שׁם־יהוה אלהיך לשׁוא כי לא ינקה יהוה את אשׁר־ישׂא את־שׁמו לשׁוא׃ זכור את־יום השׁבת לקדשׁו׃ שׁשׁת ימים תעבד ועשׂית כל־מלאכתך׃ ויום השׁביעי שׁבת ליהוה אלהיך לא־תעשׂה כל־מלאכה אתה ובנך־ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשׁר בשׁעריך׃ כי שׁשׁת־ימים עשׂה יהוה את־השׁמים ואת־הארץ את־הים ואת־כל־אשׁר־בם וינח ביום השׁביעי על־כן ברך יהוה את־יום השׁבת ויקדשׁהו׃ כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשׁר־יהוה אלהיך נתן לך׃ לא תרצח׃ לא תנאף׃ לא תגנב׃ לא־תענה ברעך עד שׁקר׃ לא תחמד בית רעך לא־תחמד אשׁת רעך ועבדו ואמתו ושׁורו וחמרו וכל אשׁר לרעך׃

לא תסיג גבול רעך אשׁר גבלו ראשׁנים בנחלתך אשׁר תנחל בארץ אשׁר יהוה אלהיך נתן לך לרשׁתה׃ לא־יקום עד אחד באישׁ לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשׁר יחטא על־פי שׁני עדים או על־פי שׁלשׁה־עדים יקום דבר׃ כי־יקום עד־חמס באישׁ לענות בו סרה׃ ועמדו שׁני־האנשׁים אשׁר־להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשׁפטים אשׁר יהיו בימים ההם׃ ודרשׁו השׁפטים היטב והנה עד־שׁקר העד שׁקר ענה באחיו׃ ועשׂיתם לו כאשׁר זמם לעשׂות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃ והנשׁארים ישׁמעו ויראו ולא־יספו לעשׂות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃ ולא תחוס עינך נפשׁ בנפשׁ עין בעין שׁן בשׁן יד ביד רגל ברגל׃

משׁפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

אני יוסף רוח אדני יהוה עלי יען משׁח יהוה אתי אדון אשׁר־אתם מבקשׁים ומלאך הברית אשׁר־אתם חפצים הנה׃

ועתה ישׂראל מה יהוה אלהיך שׁאל מעמך כי אם־ליראה את־יהוה אלהיך ללכת בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשׁך׃ לשׁמר את־מצות יהוה ואת־חקתיו אשׁר אנכי מצוך היום לטוב לך׃ הן ליהוה אלהיך השׁמים ושׁמי השׁמים הארץ וכל־אשׁר־בה׃ רק באבתיך חשׁק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום הזה׃ ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשׁו עוד׃ כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשׁר לא־ישׂא פנים ולא יקח שׁחד׃ עשׂה משׁפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושׂמלה׃ ואהבתם את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃ את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשׁמו תשׁבע׃ הוא תהלתך והוא אלהיך אשׁר־עשׂה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשׁר ראו עיניך׃ בשׁבעים נפשׁ ירדו אבתיך מצרימה ועתה שׂמך יהוה אלהיך ככוכבי השׁמים לרב׃

בעת ההוא הבדיל יהוה את־שׁבט הלוי לשׂאת את־ארון ברית־יהוה לעמד לפני יהוה לשׁרתו ולברך בשׁמו עד היום הזה׃ על־כן לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו יהוה הוא נחלתו כאשׁר דבר יהוה אלהיך לו׃

ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃ אם־לא תשׁמעו ואם־לא תשׂימו על־לב לתת כבוד לשׁמי אמר יהוה צבאות ושׁלחתי בכם את־המארה וארותי את־ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שׂמים על־לב׃ הנני גער לכם את־הזרע וזריתי פרשׁ על־פניכם פרשׁ חגיכם ונשׂא אתכם אליו׃ וידעתם כי שׁלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את־לוי אמר יהוה צבאות׃ בריתי היתה אתו החיים והשׁלום ואתנם־לו מורא וייראני ומפני שׁמי נחת הוא׃ תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשׂפתיו בשׁלום ובמישׁור הלך אתי ורבים השׁיב מעון׃ כי־שׂפתי כהן ישׁמרו־דעת ותורה יבקשׁו מפיהו כי מלאך יהוה־צבאות הוא׃ ואתם סרתם מן־הדרך הכשׁלתם רבים בתורה שׁחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ וגם־אני נתתי אתכם נבזים ושׁפלים לכל־העם כפי אשׁר אינכם שׁמרים את־דרכי ונשׂאים פנים בתורה׃ הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד אישׁ באחיו לחלל ברית אבתינו׃ בגדה יהודה ותועבה נעשׂתה בישׂראל ובירושׁלם כי חלל יהודה קדשׁ יהוה אשׁר אהב ובעל בת־אל נכר׃ יכרת יהוה לאישׁ אשׁר יעשׂנה ער וענה מאהלי יעקב ומגישׁ מנחה ליהוה צבאות׃

וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושׁלם כימי עולם וכשׁנים קדמניות׃ וקרבתי אליכם למשׁפט והייתי עד ממהר במכשׁפים ובמנאפים ובנשׁבעים לשׁקר ובעשׁקי שׂכר־שׂכיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃ כי אני יהוה לא שׁניתי ואתם בני־יעקב לא כליתם׃ למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שׁמרתם שׁובו אלי ואשׁובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשׁוב׃ היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשׂר והתרומה׃ במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃ הביאו את־כל־המעשׂר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השׁמים והריקתי לכם ברכה עד־בלי־די׃ וגערתי לכם באכל ולא־ישׁחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשׁכל לכם הגפן בשׂדה אמר יהוה צבאות׃ ואשׁרו אתכם כל־הגוים כי־תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות׃ חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה־נדברנו עליך׃ אמרתם שׁוא עבד אלהים ומה־בצע כי שׁמרנו משׁמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות׃ ועתה אנחנו מאשׁרים זדים גם־נבנו עשׂי רשׁעה גם בחנו אלהים וימלטו׃ אז נדברו יראי יהוה אישׁ את־רעהו ויקשׁב יהוה וישׁמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשׁבי שׁמו׃ והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשׁר אני עשׂה סגלה וחמלתי עליהם כאשׁר יחמל אישׁ על־בנו העבד אתו׃ ושׁבתם וראיתם בין צדיק לרשׁע בין עבד אלהים לאשׁר לא עבדו׃

והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדשׁ כי קדשׁ קדשׁים הוא לו מאשׁי יהוה חק־עולם׃ ויצא בן־אשׁה ישׂראלית והוא בן־אישׁ מצרי בתוך בני ישׂראל וינצו במחנה בן הישׂראלית ואישׁ הישׂראלי׃ ויקב בן־האשׁה הישׂראלית את־השׁם ויקלל ויביאו אתו אל־משׁה ושׁם אמו שׁלמית בת־דברי למטה־דן׃ ויניחהו במשׁמר לפרשׁ להם על־פי יהוה׃ וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃ הוצא את־המקלל אל־מחוץ למחנה וסמכו כל־השׁמעים את־ידיהם על־ראשׁו ורגמו אתו כל־העדה׃ ואל־בני ישׂראל תדבר לאמר אישׁ אישׁ כי־יקלל אלהיו ונשׂא חטאו׃ ונקב שׁם־יהוה מות יומת רגום ירגמו־בו כל־העדה כגר כאזרח בנקבו־שׁם יומת׃ ואישׁ כי יכה כל־נפשׁ אדם מות יומת׃ ומכה נפשׁ־בהמה ישׁלמנה נפשׁ תחת נפשׁ׃ ואישׁ כי־יתן מום בעמיתו כאשׁר עשׂה כן יעשׂה לו׃ שׁבר תחת שׁבר עין תחת עין שׁן תחת שׁן כאשׁר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ ומכה בהמה ישׁלמנה ומכה אדם יומת׃ משׁפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ וידבר משׁה אל־בני ישׂראל ויוציאו את־המקלל אל־מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני־ישׂראל עשׂו כאשׁר צוה יהוה את־משׁה׃

תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃

בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל־תמצא זמתי בל־יעבר־פי׃ לפעלות אדם בדבר שׂפתיך אני שׁמרתי ארחות פריץ׃ תמך אשׁרי במעגלותיך בל־נמוטו פעמי׃ אני־קראתיך כי־תענני אל הט־אזנך לי שׁמע אמרתי׃ הפלה חסדיך מושׁיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ שׁמרני כאישׁון בת־עין בצל כנפיך תסתירני׃ מפני רשׁעים זו שׁדוני איבי בנפשׁ יקיפו עלי׃ חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ אשׁרינו עתה סבבוני עיניהם ישׁיתו לנטות בארץ׃ דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישׁב במסתרים׃ קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשׁי מרשׁע חרבך׃ ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישׂבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ אני בצדק אחזה פניך אשׂבעה בהקיץ תמונתך׃

כי יהי לבבכם כלבב המשיח ישוע׃ אשר אף כי־היה בדמות האלהי לא־חשב לו לשלל היותו שוה לאלהי׃ כי אם־הפשיט את־עצמו וילבש דמות עבד ויהי דומה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ וישפל את־נפשו ויכנע עד־מות עד־מיתת הצליבה׃ על־כן הגביהו האלהים מאד ויתן־לו שם נעלה על־כל־שם׃ אשר בשם ישוע תכרע כל־ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ וכל־לשון תודה כי אדון ישוע המשיח לכבוד אלהי האב׃

נאם אדני יהוה אני־אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃

אני אלהים אדון יוסף השליח שביעי מ אדם הכרזה השבת מאת יהוה׃ אני האבא של אדני יהושׁע כמו שאני עובד בהשבת׃ נאם יהוה לאדני שׁב לימיני עד־אשׁית איביך הדם לרגליך׃

ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא־יתכן׃ בשׁוב־צדיק מצדקתו ועשׂה עול ומת בהם׃ ובשׁוב רשׁע מרשׁעתו ועשׂה משׁפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃ ואמרתם לא יתכן דרך אדני אישׁ כדרכיו אשׁפוט אתכם בית ישׂראל׃

האזינה אלהים תפלתי ואל־תתעלם מתחנתי׃הקשׁיבה לי וענני אריד בשׂיחי ואהימה׃מקול אויב מפני עקת רשׁע כי־ימיטו עלי און ובאף ישׂטמוני׃לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ואמר מי־יתן־לי אבר כיונה אעופה ואשׁכנה׃הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃אחישׁה מפלט לי מרוח סעה מסער׃בלע אדני פלג לשׁונם כי־ראיתי חמס וריב בעיר׃יומם ולילה יסובבה על־חומתיה ואון ועמל בקרבה׃הוות בקרבה ולא־ימישׁ מרחבה תך ומרמה׃כי לא־אויב יחרפני ואשׂא לא־משׂנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ואתה אנושׁ כערכי אלופי ומידעי׃אשׁר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגשׁ׃ישׁימות עלימו ירדו שׁאול חיים כי־רעות במגורם בקרבם׃אני אל־אלהים אקרא ויהוה יושׁיעני׃ערב ובקר וצהרים אשׂיחה ואהמה וישׁמע קולי׃פדה בשׁלום נפשׁי מקרב־לי כי־ברבים היו עמדי׃ישׁמע אל ויענם וישׁב קדם סלה אשׁר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃שׁלח ידיו בשׁלמיו חלל בריתו׃חלקו מחמאת פיו וקרב־לבו רכו דבריו משׁמן והמה פתחות׃השׁלך על־יהוה יהבך והוא יכלכלך לא־יתן לעולם מוט לצדיק׃ואתה אלהים תורדם לבאר שׁחת אנשׁי דמים ומרמה לא־יחצו ימיהם ואני אבטח־בך׃

שׁמע ישׂראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ ואהבת את יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשׁך ובכל־מאדך׃ והיו הדברים האלה אשׁר אנכי מצוך היום על־לבבך׃ ושׁננתם לבניך ודברת בם בשׁבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשׁכבך ובקומך׃ וקשׁרתם לאות על־ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ וכתבתם על־מזזות ביתך ובשׁעריך׃ והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשׁר לא־בנית׃ ובתים מלאים כל־טוב אשׁר לא־מלאת וברת חצובים אשׁר לא־חצבת כרמים וזיתים אשׁר לא־נטעת ואכלת ושׂבעת׃ השׁמר לך פן־תשׁכח את־יהוה אשׁר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ את־יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשׁמו תשׁבע׃ לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשׁר סביבותיכם׃ כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן־יחרה אף־יהוה אלהיך בך והשׁמידך מעל פני האדמה׃ לא תנסו את־יהוה אלהיכם כאשׁר נסיתם במסה׃ שׁמור תשׁמרון את־מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשׁר צוך׃ ועשׂית הישׁר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשׁת את־הארץ הטבה אשׁר־נשׁבע יהוה לאבתיך׃ להדף את־כל־איביך מפניך כאשׁר דבר יהוה׃ כי־ישׁאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשׁפטים אשׁר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל־ביתו לעינינו׃ ואותנו הוציא משׁם למען הביא אתנו לתת לנו את־הארץ אשׁר נשׁבע לאבתינו׃ ויצונו יהוה לעשׂות את־כל־החקים האלה ליראה את־יהוה אלהינו לטוב לנו כל־הימים לחיתנו כהיום הזה׃ וצדקה תהיה־לנו כי־נשׁמר לעשׂות את־כל־המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשׁר צונו׃

וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃ דבר אל־בני ישׂראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ כמעשׂה ארץ־מצרים אשׁר ישׁבתם־בה לא תעשׂו וכמעשׂה ארץ־כנען אשׁר אני מביא אתכם שׁמה לא תעשׂו ובחקתיהם לא תלכו׃ את־משׁפטי תעשׂו ואת־חקתי תשׁמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ ושׁמרתם את־חקתי ואת־משׁפטי אשׁר יעשׂה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ אישׁ אישׁ אל־כל־שׁאר בשׂרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ ערות אשׁת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ ערות בת־בנך או בת־בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ ערות בת־אשׁת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ ערות אחות־אביך לא תגלה שׁאר אביך הוא׃ ערות אחות־אמך לא תגלה כי־שׁאר אמך הוא׃ ערות אחי־אביך לא תגלה אל־אשׁתו לא תקרב דדתך הוא׃ ערות כלתך לא תגלה אשׁת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ ערות אשׁת־אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ ערות אשׁה ובתה לא תגלה את־בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקח לגלות ערותה שׁארה הנה זמה הוא׃ ואשׁה אל־אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃ ואל־אשׁה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃ ואל־אשׁת עמיתך לא־תתן שׁכבתך לזרע לטמאה־בה׃ ומזרעך לא־תתן להעביר למלך ולא תחלל את־שׁם אלהיך אני יהוה׃ ואת־זכר לא תשׁכב משׁכבי אשׁה תועבה הוא׃ ובכל־בהמה לא־תתן שׁכבתך לטמאה־בה ואשׁה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃ אל־תטמאו בכל־אלה כי בכל־אלה נטמאו הגוים אשׁר־אני משׁלח מפניכם׃ ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את־ישׁביה׃ ושׁמרתם אתם את־חקתי ואת־משׁפטי ולא תעשׂו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ כי את־כל־התועבת האל עשׂו אנשׁי־הארץ אשׁר לפניכם ותטמא הארץ׃ ולא־תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשׁר קאה את־הגוי אשׁר לפניכם׃ כי כל־אשׁר יעשׂה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשׁות העשׂת מקרב עמם׃ ושׁמרתם את־משׁמרתי לבלתי עשׂות מחקות התועבת אשׁר נעשׂו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃

אלהים נצב בעדת־אל בקרב אלהים ישׁפט׃ עד־מתי תשׁפטו־עול ופני רשׁעים תשׂאו־סלה׃ שׁפטו־דל ויתום עני ורשׁ הצדיקו׃ פלטו־דל ואביון מיד רשׁעים הצילו׃ לא ידעו ולא יבינו בחשׁכה יתהלכו ימוטו כל־מוסדי ארץ׃ אני־אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃ אכן כאדם תמותון וכאחד השׂרים תפלו׃ קומה אלהים שׁפטה הארץ כי־אתה תנחל בכל־הגוים׃

הנני שׁלח מלאכי ופנה־דרך לפני ופתאם יבוא אל־היכלו האדון אשׁר־אתם מבקשׁים ומלאך הברית אשׁר־אתם חפצים הנה־בא אמר יהוה צבאות׃ ומי מכלכל את־יום בואו ומי העמד בהראותו כי־הוא כאשׁ מצרף וכברית מכבסים׃ וישׁב מצרף ומטהר כסף וטהר את־בני־לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישׁי מנחה בצדקה׃ וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושׁלם כימי עולם וכשׁנים קדמניות׃ וקרבתי אליכם למשׁפט והייתי עד ממהר במכשׁפים ובמנאפים ובנשׁבעים לשׁקר ובעשׁקי שׂכר־שׂכיר אלמנה ויתום ומטי־גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃ כי אני יהוה לא שׁניתי ואתם בני־יעקב לא כליתם׃ למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שׁמרתם שׁובו אלי ואשׁובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשׁוב׃ היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשׂר והתרומה׃ במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃ הביאו את־כל־המעשׂר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השׁמים והריקתי לכם ברכה עד־בלי־די׃ וגערתי לכם באכל ולא־ישׁחת לכם את־פרי האדמה ולא־תשׁכל לכם הגפן בשׂדה אמר יהוה צבאות׃ ואשׁרו אתכם כל־הגוים כי־תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות׃ חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה־נדברנו עליך׃ אמרתם שׁוא עבד אלהים ומה־בצע כי שׁמרנו משׁמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות׃ ועתה אנחנו מאשׁרים זדים גם־נבנו עשׂי רשׁעה גם בחנו אלהים וימלטו׃ אז נדברו יראי יהוה אישׁ את־רעהו ויקשׁב יהוה וישׁמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשׁבי שׁמו׃ והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשׁר אני עשׂה סגלה וחמלתי עליהם כאשׁר יחמל אישׁ על־בנו העבד אתו׃ ושׁבתם וראיתם בין צדיק לרשׁע בין עבד אלהים לאשׁר לא עבדו׃

קוה קויתי יהוה ויט אלי וישׁמע שׁועתי׃ויעלני מבור שׁאון מטיט היון ויקם על־סלע רגלי כונן אשׁרי׃ויתן בפי שׁיר חדשׁ תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃אשׁרי הגבר אשׁר־שׂם יהוה מבטחו ולא־פנה אל־רהבים ושׂטי כזב׃רבות עשׂית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשׁבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃זבח ומנחה לא־חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שׁאלת׃אז אמרתי הנה־באתי במגלת־ספר כתוב עלי׃לעשׂות־רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃בשׂרתי צדק בקהל רב הנה שׂפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃צדקתך לא־כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשׁועתך אמרתי לא־כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃אתה יהוה לא־תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃כי אפפו־עלי רעות עד־אין מספר השׂיגוני עונתי ולא־יכלתי לראות עצמו משׂערות ראשׁי ולבי עזבני׃רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושׁה׃יבשׁו ויחפרו יחד מבקשׁי נפשׁי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ישׁמו על־עקב בשׁתם האמרים לי האח האח׃ישׂישׂו וישׂמחו בך כל־מבקשׁיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשׁועתך׃ואני עני ואביון אדני יחשׁב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל־תאחר׃

שׁיר המעלות אל־יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃ יהוה הצילה נפשׁי משׂפת־שׁקר מלשׁון רמיה׃ מה־יתן לך ומה־יסיף לך לשׁון רמיה׃ חצי גבור שׁנונים עם גחלי רתמים׃ אויה־לי כי־גרתי משׁך שׁכנתי עם־אהלי קדר׃ רבת שׁכנה־לה נפשׁי עם שׂונא שׁלום׃ אני־שׁלום וכי אדבר המה למלחמה׃

רעה ישׂראל האזינה נהג כצאן יוסף ישׁב הכרובים הופיעה׃לפני אפרים ובנימן ומנשׁה עוררה את־גבורתך ולכה לישׁעתה לנו׃אלהים השׁיבנו והאר פניך ונושׁעה׃יהוה אלהים צבאות עד־מתי עשׁנת בתפלת עמך׃האכלתם לחם דמעה ותשׁקמו בדמעות שׁלישׁ׃תשׂימנו מדון לשׁכנינו ואיבינו ילעגו־למו׃אלהים צבאות השׁיבנו והאר פניך ונושׁעה׃גפן ממצרים תסיע תגרשׁ גוים ותטעה׃פנית לפניה ותשׁרשׁ שׁרשׁיה ותמלא־ארץ׃כסו הרים צלה וענפיה ארזי־אל׃תשׁלח קצירה עד־ים ואל־נהר יונקותיה׃למה פרצת גדריה וארוה כל־עברי דרך׃יכרסמנה חזיר מיער וזיז שׂדי ירענה׃אלהים צבאות שׁוב־נא הבט משׁמים וראה ופקד גפן זאת׃וכנה אשׁר־נטעה ימינך ועל־בן אמצתה לך׃שׂרפה באשׁ כסוחה מגערת פניך יאבדו׃תהי־ידך על־אישׁ ימינך על־בן־אדם אמצת לך׃ולא־נסוג ממך תחינו ובשׁמך נקרא׃ יהוה אלהים צבאות השׁיבנו האר פניך ונושׁעה׃

הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃שׂאו־זמרה ותנו־תף כנור נעים עם־נבל׃תקעו בחדשׁ שׁופר בכסה ליום חגנו׃כי חק לישׂראל הוא משׁפט לאלהי יעקב׃עדות ביהוסף שׂמו בצאתו על־ארץ מצרים שׂפת לא־ידעתי אשׁמע׃הסירותי מסבל שׁכמו כפיו מדוד תעברנה׃בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על־מי מריבה סלה׃שׁמע עמי ואעידה בך ישׂראל אם־תשׁמע־לי׃לא־יהיה בך אל זר ולא תשׁתחוה לאל נכר׃אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב־פיך ואמלאהו׃ולא־שׁמע עמי לקולי וישׂראל לא־אבה לי׃ואשׁלחהו בשׁרירות לבם ילכו במועצותיהם׃לו עמי שׁמע לי ישׂראל בדרכי יהלכו׃כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשׁיב ידי׃משׂנאי יהוה יכחשׁו־לו ויהי עתם לעולם׃ ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבשׁ אשׂביעך׃

כי אם־תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם־על־ידי הרוח תמיתו את־מעללי הבשר חיה תחיו׃ כי־כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃ כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם־קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃ והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי־בני אלהים אנחנו׃ ואם־בנים אנחנו גם־ירשים נהיה ירשי נחלת אלהים וחברי המשיח בירשה אם־נתענה אתו למען גם־אתו נכבד׃

אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ שׁאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי־ארץ׃ תרעם בשׁבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ ועתה מלכים השׂכילו הוסרו שׁפטי ארץ׃ עבדו את־יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ נשׁקו־בר פן־יאנף ותאבדו דרך כי־יבער כמעט אפו אשׁרי כל־חוסי בו׃

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר־עשה חתנה לבנו׃ וישלח את־עבדיו לקרא הקרואים אל־החתנה ולא אבו לבוא׃ ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל־הקרואים הנה ערכתי את־סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל־החתנה׃ והם לא־שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל־שדהו וזה אל־מסחרו׃ והנשארים תפשו את־עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את־המרצחים ההם ואת־עירם שרף באש׃ אז אמר אל־עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ לכן לכו־נא לראשי הדרכים וכל־איש אשר תמצאו קראו אל־החתנה׃ ויצאו העבדים ההם אל־הדרכים ויאספו את־כל אשר מצאו גם־רעים גם־טובים וימלא בית־החתנה מסבים׃ ויהי כבוא המלך לראות את־המסבים וירא בהם איש אשר איננו לבוש בגדי חתנה׃ ויאמר אליו רעי איך באת הנה ואין עליך בגדי חתנה ויאלם׃ ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל־החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

למה רגשׁו גוים ולאמים יהגו־ריק׃ יתיצבו מלכי־ארץ ורוזנים נוסדו־יחד על־יהוה ועל־משׁיחו׃ ננתקה את־מוסרותימו ונשׁליכה ממנו עבתימו׃ יושׁב בשׁמים ישׂחק אדני ילעג־למו׃ אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ ואני נסכתי מלכי על־ציון הר־קדשׁי׃

נאם יהוה לאדני שׁב לימיני עד־אשׁית איביך הדם לרגליך׃ מטה־עזך ישׁלח יהוה מציון רדה בקרב איביך׃ עמך נדבת ביום חילך בהדרי־קדשׁ מרחם משׁחר לך טל ילדתיך׃ נשׁבע יהוה ולא ינחם אתה־כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק׃ אדני על־ימינך מחץ ביום־אפו מלכים׃ ידין בגוים מלא גויות מחץ ראשׁ על־ארץ רבה׃ מנחל בדרך ישׁתה על־כן ירים ראשׁ׃

חרב עורי על־רעי ועל־גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את־הרעה ותפוצין הצאן והשׁבתי ידי על־הצערים׃ והיה בכל־הארץ נאם־יהוה פי־שׁנים בה יכרתו יגועו והשׁלשׁית יותר בה׃ והבאתי את־השׁלשׁית באשׁ וצרפתים כצרף את־הכסף ובחנתים כבחן את־הזהב הוא יקרא בשׁמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃